בואו נודה על האמת – כולנו יצורים של הרגלים. לכולנו יש את "הטקסים" הקטנים שלנו, את הדברים שאנחנו חוזרים ועושים באופן קבוע, בין אם הם טובים לנו או קצת פחות…

כשנתקלתי במאמר הזה של חוקרת המוח טארה סווארט הרגשתי חובה כמעט מוסרית (כמעט…) לתרגם אותו ולהפיץ. למה? כי ידע הוא כוח. כי מודעות להרגלים המזיקים שלנו היא פתח אמיתי לסיכוי לשינוי ושדרוג היכולות שלנו. אז הנה המאמר וקישור למאמר* המקורי בסוף העמוד. שינוי נעים 🙂

אם היו שואלים אתכם איך אתם מבלים את זמנכם כאשר אתם לא בעבודה, האם תדעו לענות כיצד עוברות עליכם מרבית שעות היום? זה עדיין מפתיע אותי שיום העבודה של רוב האנשים העסוקים ממופה בקפידה ועם זאת, הם אינם מבינים איך זמנם הפנוי מחוץ לשעות העבודה חומק מהם. באופן חלקי, זוהי תוצאה של הקווים ההולכים ומיטשטשים הקיימים כיום בין העבודה לבית. כמו כן, זה קשור חלקית בעובדה שקשה יותר לכמת ולהסביר את המטלות הגוזלות מאתנו זמן בחיים הפרטיים ובבית.

אולם ישנה סיבה יותר עקלקלה למערבולת הזמן. רבים מאתנו נוטים ליפול לתוך הרגלים "בלתי מזיקים" אשר גוזלים את זמננו. סביר להניח שאינכם אפילו מודעים לכך שאתם עושים אותם. ואם כן, אתם כנראה מודעים רק באופן שולי לכך שהם מהווים הסחת דעת וגוזלים מכם משאבים. 

לפניכם ארבעת ההרגלים אשר כנראה מפחיתים את התפקוד הקוגניטיבי שלכם:

בדיקת הכותרות

רובנו אוהבים להיות מעורים במה שמתרחש בעולם. פעם היינו מחכים לצפות בחדשות הערב בטלוויזיה או לקרוא את הכותרות בעיתון הבוקר. עם זאת, כיום יש לנו גישה ישירה למבזקי חדשות בכל מקום ובכל שעה מהטלפונים הניידים שלנו. האפשרות הזאת יצרה אצלנו את ההתניה להיכנס לאינטרנט כל הזמן כדי לבדוק מה קורה ולהזכיר לעצמנו להישאר מעודכנים.

רוב האנשים מבינים שזה רעיון טוב להציב מספר גבולות סביב מדיה חברתית. הם משתיקים את ההתראות שלהם, לוקחים פסקי זמן מחלק מהיישומים, וקובעים לעצמם זמן מוגדר ביום כדי לבדוק את העדכונים.  

יחד עם זאת, הם אינם מיישמים את אותה משמעת עצמית בכל הנוגע לבדיקת יישומי חדשות. סקר שבוצע בשנת 2018 בחסות חברת אסוריון, חברה גלובלית לפתרונות טכנולוגיה, מראה כי רובנו בודקים את הטלפונים שלנו כל 12 דקות. ולא מדובר רק על זמן אשר הרגל החדשות שלכם גוזל מכם.

מספר קולגות מתחום חקר המוח נמנעים באופן פעיל מהחדשות, משום שהם מכירים בכך שהשליליות שלהן – וחוסר האונים שלהם לעשות משהו בקשר לחלק ניכר מהדברים שהם שומעים או קוראים – עשויים להוביל לתחושה של חוסר תקווה. זה מסיח אנרגיה נפשית ומיקוד. במחקר שנערך על ידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית, 56% מהאנשים אמרו שמעקב אחר החדשות גורם להם למתח. הפסקת המעקב אחר חדשות ועדכונים לא יעבוד עבור כולם – אני הייתי מציעה להגדיר מספר גבולות ברורים סביב הנושא. כדאי לשקול ולהסיר, אפילו לזמן מה, יישומים אותם הנכם מתפתים לפתוח כל הזמן.

השוואה רעילה

השוואה רעילה מהווה הרגל עתיק כמו הזמן. כמובן, המדיה החברתית נותנת לנו חומרי גלם נוספים להשוות את עצמנו אליהם, אולם אין כל חדש בדחף של אנשים להשוואות. כבני אדם, אנו מתוכנתים להשוות את עצמנו לאחרים בקבוצת השייכות שלנו, כדי למדוד את ההצלחות והכישלונות שלנו לעומת אחרים. זהו הנגאובר אבולוציוני מהתקופה בה חיינו בשבטים והבנת מקומנו בסדר החברתי הייתה המפתח להישרדות.

בימינו, ההשוואה שלנו לאחרים נוטה יותר לגרום לנו להישאר בתקיעות. זה המצב, בין אם אנחנו עושים מה שהפסיכולוגים מכנים השוואה כלפי מטה (משווים את עצמנו לאלו אשר פחות בני מזל מאתנו) או השוואה כלפי מעלה (משווים את עצמנו לאלו אשר בהם אנו מקנאים). שני סוגי ההשוואה הללו עשויים להיות גרועים למוח. השוואה כלפי מטה מפעילה את רשת ה"חוסר" של המוח, מדגישה את חוסר הביטחון שלנו ומתמקדת בשמירה על הסטטוס קוו על חשבון הסיכון וההרפתקה. השוואה כלפי מעלה עשויה לעורר רגשות של קנאה והערכה עצמית נמוכה.

כדי להשתחרר מן הפיתוי להשוואות, יש צורך לבצע בקרה על העדכונים במדיה החברתית שלכם. משמעות הדבר היא מחיקת כל מי שההודעות שלו גורמות לכם לחוש קנאה. אם תגלו כי אתם משווים את עצמכם לחבר מסוים, ייתכן שיהיה זה דבר חכם לשים אותו על השתקה. אם עדיין לא עשיתם זאת, הציבו גבולות סביב מדיה חברתית, ובצעו ניקוי רעלים דיגיטלי באופן קבוע.

אם אתם מוצאים את עצמכם חושבים על האופן בו החיים שלכם נמצאים בהתאמה לאלו של חבריכם כאשר אינכם נמצאים במדיה החברתית, נסו לשנות את נקודת המבט שלכם. חישבו על התכונות האנושיות שלהם, נקודות התורפה שלהם, ודברים אשר יש לכם במשותף. כאשר אתם משנים את הלך הרוח שלכם, תוכלו לעבור ממקום של קנאה למקום של אמפתיה.

אכילה רגשית

הביטוי "אכילה רגשית" מעלה תמונה של אדם הצורך חצי ליטר גלידת בן & ג'רי בפיג'מה. אבל אכילה רגשית יכולה להיגרם גם כתוצאה משעמום, היות וזה משהו לעשותו כאשר אנחנו נמצאים בבטלה. אכילה יכולה להיות גם פעולה מרגיעה ומנחמת. עבור אנשים מסוימים, האוכל מהווה מנגנון התמודדות עם מתח או חרדה.

אם כך, איך אפשר לשנות הרגל אשר מושרש עמוק ברגשות? הטריק הראשון הוא להיות מודעים לכך שאתם עושים את זה. נסו לנהל יומן על גבי הטלפון שלכם למשך מספר ימים, וציינו בכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם מחפשים משהו לנשנש. האם אתם מצליחים לזהות דפוס כלשהו? האם אתם חשים בדחף לאכול כאשר אתם משועממים, מתעכבים, מוטרדים או כועסים? כאשר תזהו את הטריגרים ואת התגובות שלכם, תלמדו ליצור השהיה לפני שאתם אוכלים, במקום לעשות זאת באופן אוטומטי.

כמו כן, חשוב לזכור כי מזונות לא בריאים הם ממכרים. אכילת מזונות עשירים בסוכר ובשומן יוצרת אצלנו התניה להשתוקק לעוד ועוד מאותו הדבר, וסוגי המזונות האלו תורמים מעט מאד לתפקוד המוח שלכם. כאשר אתם אוכלים, הקפידו להתמלא ממזונות הדחוסים בחומרים מזינים. תגלו כי הם לא רק משביעים יותר, אלא גם יעניקו לכם תמריץ קוגניטיבי. 

ריבוי משימות (מולטיטסקינג)

כאשר אתם מנסים ללהטט בין מה שנראה כמו מיליון תחומי אחריות, ריבוי משימות עשוי להיראות כמו רע הכרחי. אולם מחקרים מראים שכאשר אנחנו עושים משימות רבות במקביל, המוח שלנו סובל. בכל פעם שאנו מנסים לשלב משימות לא קשורות יחד, אנו מעמיסים על המוח ומשתמשים באנרגיה תוך כדי המעבר ביניהן. ככל שהמשימות ביניהן אנו עוברים מורכבות יותר, כך המחיר הקוגניטיבי הינו גבוה יותר.

כדי להפסיק ולהפוך את ריבוי המשימות להרגל, יש צורך בהגדרת גבולות סביב אופן העבודה – על מה אתם עובדים ומתי. תנו לעצמכם פלחי זמן ארוכים יותר כדי להשלים דבר אחד בכל פעם ודאגו לסגור הסחות דעת אחרות כגון דואר אלקטרוני כאשר אתם עובדים על משהו אחר.

לכשעצמם, הרגלים אלו עשויים להיראות בלתי מזיקים. אולם כאשר עושים אותם שוב ושוב, הם עלולים להרוס את התפקוד הקוגניטיבי שלכם בדרכים שאינכם מודעים להן. בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם עושים את אחד הדברים הללו, הקדישו לכך תשומת לב ושאלו את עצמכם האם יש הרגל טוב יותר שיכול להחליף אותו. המוח שלכם יגיד לכם תודה.  

טרה סווארט היא חוקרת מוח, יועצת בכירה, סופרת ורופאה. ספרה, המקור: סודות היקום, מדע המוח.

*מאמר זה הוא תרגום של המאמר המקורי שלה אשר התפרסם כאן.