
לא חושב שיש מישהו בארץ שלא מכיר את תופעת ההטרלה שמכונה "לירן חולצה אפורה". מדובר בבחור שבחיים האמיתיים נקרא לירן אלזס, הוא בן 30 פלוס (וזה כנראה הפלוס היחידי שיש לו…) והוא מתמחה בהופעות אורח לא רצוניות בטלוויזיה. לשם ההבהרה, הן לא רצוניות עבור הגוף המשדר, עבורו הן מאד רצוניות.
מה זאת "הטרלה"? בהגדרה הרחבה שלה, מדובר בפעילות פוגענית כלפי גולשים אחרים באינטרנט, העלאת תכנים שמטרתם לעצבן ויצירת פרובוקציות שמטרתן לייצר שיח אלים, עצבני ותוקפני. לירן לא ממש עונה על הקריטריונים של ההטרלה הקלאסית אבל הוא בהחלט מציב רף חדש בתור "טרול-מדיה".
לירן חולצה אפורה הוא לא בדיוק העפרון הכי מחודד בקלמר, בלשון המעטה. הוא הציב לעצמו יעד בחיים להופיע ברקע של ראיונות וכל מיני תוכניות טלוויזיה. לא קיים צופה בארץ שלא נתקל בו , בין אם זה כתמונת רקע בראיונות אצל רפי רשף או בחדשות. ולמה הוא נקרא ככה? פשוט מאד- הוא תמיד לובש חולצה אפורה.
אם נשים לרגע את הקוריוז בצד, אני יכול להגיד שלמדתי לא מעט על מיתוג,שיווק ותוכן מהאיש. אם אני מנתח אותו לרגע ברצינות כמותג, הרי שההתנהלות שלו היא בית ספר לשיווק עצמי. למה? הנה הסיבות:
אחד העקרונות הבסיסיים במיתוג הוא בחירת פאלטת צבעים מזוהה והצמדות לאותה פאלטה. בדר"כ מותגים נצמדים לפאלטה של שלושה צבעים (יותר מזה זה כבר פחות מקצועי ולא נכון) ובכל מקום בו תפגשו את המותג הוא תמיד יראה אותו הדבר. ולירן? פה אין עוררין שהוא נצמד לחוק הנראות של המותג שלו – הוא תמיד לובש חולצה אפורה. תמיד. לא חשוב איפה תראו אותו (ואם אתם צופי טלוויזיה תראו אותו לא מעט) הוא תמיד ילבש חולצה אפורה. "הצבעוניות" האפרורית ,תרתי משמע, של החולצה שלו הפכה אותו למותג שהוא. לא חשוב מי נמצא איתו בפריים, לא חשוב מה הוא יעשה, סביר להניח שתקלטו אותו. יותר מכך, הזיהוי המוחלט שלו עם הצבע האפור הפכו לנכס המותגי העיקרי שלו עד כדי כך שאיש אינו מכיר אותו בשמו האמיתי.
המותג "לירן חולצה אפורה" נצמד במשך שנים לאותו תוכן – הטרלה של ראיונות ואירועים טלוויזיוניים. הוא לא מדבר (וטוב שכך…) ולא עושה שום דבר יוצא דופן, ובגלל זה הוא יוצא דופן. הוא תמיד עומד מאחורי השדרן ו…פשוט עומד שם. מהרגע שראו אותו הוא עשה את שלו. הוא לא צריך יותר מזה, עצם העמידה עם החולצה האפורה עושה את שלה מבחינת ערכי המותג שלו. העדר תוכן ממשי ואמיתי, הביזאריות העקבית שבהופעות שלו והמהלך הצפוי שלו הופכים את חוסר התוכן שלו ל"דבר האמיתי" מבחינתו ומבחינת הצופה. הצופה יודע למה לצפות ממנו והוא תמיד יקבל את זה- כלום בחולצה אפורה. בדיוק אותו הדבר במיתוג ותוכן – צריך לספק ללקוחות ולקוראים את מה שהם מצפים לו, את מה שהם אוהבים במותג ומה שעונה על ערכי המותג. אבל…יש גם סעיף נוסף למטה.
מפרסמים ותוכניות טלוויזיה כבר קלטו את הגימיק של לירן חולצה אפורה ומזה זמן מה הוא מופיע בקמפיינים ותוכניות טלוויזיה. למה? כי הביזאריות של ערכי המותג שלו מייצרת עניין אצל הצופה. הוא שונה, הוא אחר, הוא לא בדיוק "אפוי עד הסוף" וכל שבירה של התבנית של העמידה הפסיבית שלו עם חולצה אפורה בפריים מעניינת.
מה למדתי על מיתוג? לשבור שגרה זה טוב לא רק לשימור חיי הנישואין. גם בפעילות שיווק ומיתוג צריך לשבור שגרה, לצאת מתבניות, להפתיע ולחדש על מנת לשמור עניין.
אחד מסודות ההצלחה של המותג "לירן חולצה אפורה" הוא הפשטות. אנשים אוהבים דברים פשוטים, דברים מובנים, כאלו שהם לא צריכים להשקיע מחשבה בלהבין אותם יותר מידי. זה בדיוק המותג שלו : חולצה אפורה ועמידה ברקע של הפריים. לא יותר ולא פחות. הוא לא ילבש חולצה בכל צבע אחר או יעשה משהו אחר בפריים, הוא פשוט יעמוד שם. למה? כי זה המותג שלו.
Views: 62