על חשיבות כתיבת תוכן שמותאמת לקהל היעד

כשהמסר לא עובר, נסו לדבר בגובה העיניים- כתיבת תוכן מותאמת לקהל היעד

פעמים רבות אנו עסוקים בתוכן בשאלות כגון מה אנחנו רוצים לומר, האם הצלחנו להבהיר את הנקודה שלנו וכיצד ניתן לזקק, לחדד ולדייק את המסר עוד יותר.

בפעמים אחרות אנחנו בוחנים את היכולת שלנו להניע לפעולה, האם היינו צריכים לנקוט בשיווק אגרסיבי יותר או פחות, והאם המשתמש יודע מה אנחנו מצפים ממנו לעשות כגון למלא פרטים, להיכנס לאתר, להוריד את המדריך וכו'.

לפעמים זה התוכן הוויזואלי שיכול להיות מושך יותר או פחות או משפט הפתיחה והיכולת שלו לעורר פליאה, התרגשות, התנגדות או רגש כלשהו. אנחנו בוחנים את הטקסט מזוויות שונות, מפרסמים אותו בכמה וריאציות ובוחנים מה עובד יותר או פחות אבל לפעמים, אנחנו פשוט צריכים לשנות את השפה שבה אנחנו פונים אל קהל היעד שלנו.

לדבר לעניין, בגובה העיניים

המשפט "לדבר בגובה העיניים" מאוד שגור בשפה העברית, והוא מתייחס למצבים בהם ישנה אינטראקציה מילולית בין בני אדם. ומה זה אומר?

לדבר בגובה העיניים זה לדבר בשפה שמקבל המסר מבין, כך שלא ירגיש נחות או מבולבל.

לדבר בגובה העיניים זה לדבר ישר ולעניין, להגיע לשורה התחתונה ולומר את האמת בלבן של העין.

לדבר בגובה העיניים זה להביט בעיניו של מקבל המסר ולפתוח את הלב, לומר את האמת מבלי ללכת סחור סחור, ויותר מכל, להיות אותנטי.

כתיבת תוכן בגובה העיניים במדיה הדיגיטלית

ואם בכתיבת תוכן עסקינן, אז לכתוב בגובה העיניים מתייחס בדיוק לאותם מאפיינים, אלא שכאן המלאכה קצת יותר מורכבת, ומכמה סיבות:

1. המשתמשים אינם ניצבים מולנו, ואין ביכולתנו לקרוא את שפת הגוף שלהם והמסרים הגלויים והסמויים שגופם מסמן לנו בעת קבלת המסר. לכן אנו מתקשים לדעת האם הם מבינים את המסר שניסינו להעביר.
2. קהל המשתמשים הוא רחב, פעמים רבות מגיע מרקעים תרבותיים שונים, ונוהג לדבר בסלנג שונה ואפילו בטרמינולוגיה שונה.
3. מאותה סיבה, הפרשנות של הטקסט עלולה להיות שונה בין אדם לרעהו.

והסיכון הוא די גדול. כשאנחנו מגישים תוכן והוא לא עובר את הסננים של המשתמשים, אינו ברור או מבלבל, אנחנו לוקחים בחשבון שהם עלולים לנטוש את האתר המפרסם, שתדמיתו של המפרסם עצמו או המותג תיפגע ובאופן כללי ניצור התנגדות בקרב המשתמשים.

כיצד מתגברים על זה?

בכל פעם שניגשים לבניית אסטרטגיית תוכן או כתיבת תוכן ללקוח חדש חשוב לעשות מחקר קטן ולבחון את הפרמטרים הבאים:

• מיהם המתחרים, באילו אפיקים הם מפרסמים, ומה הם מפרסמים. חשוב לשים לב לשפה שבה הם משתמשים.
• מהן התגובות והאינטראקציות שמעוררים התכנים של המתחרים, באיזו שפה העוקבים משתמשים, אילו תכנים משיגים יותר תגובות, ובאיזה הקשר.
• מיהו קהל היעד, איזה תוכן הוא נוהג לצרוך, ובאילו רשתות חברתיות הוא נוהג להשתמש.
• מהם המאפיינים של קהל היעד מבחינה דמוגרפית, מגדרית, סטטוס, השכלה, מיקום גיאוגרפי וכו'.
• האם אפיון האתר ונכסי המדיה של המפרסם מתאימים לכל הממצאים שגילינו. במידה ולא, יש לערוך שינויים בהתאם.

ממה להימנע?

לפעמים החיפוש אחר מסר מיוחד ומקורי, שידליק את המשתמשים הוא בדיוק מה שלא נחוץ לכם. קופירייטר חכם ידע לבנות מסר פשוט ומדוייק, שלא מתחכם ולא מאתגר את המשתמשים יתר על המידה. קופירייטינג איכותי מונחה על ידי הפשטות, וכידוע, לא פשוט להיות פשוט, אבל בשורה התחתונה, זה פשוט יותר ממה שנוטים לחשוב.

אז בין אם אנו מדברים או כותבים בגובה העיניים הכוונה היא זהה ומשקפת במידה רבה את הכבוד שאנו רוכשים לצרכני התוכן שלנו. כשאנחנו מדברים בשפתם אנחנו מאפשרים לתוכן להיות נגיש וקולח עבורם, העברת המסר הופכת להיות משימה קלה וזורמת, והתוכן סוחף וקליל. כן, זה אומר לשנות לפעמים את צורת ההתבטאות שאנו רגילים לה, אך זה דומה לעקרון שמנחה הפסוק "חנוך הנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב, ו'), שמוכיח שאם נצליח להעביר את המסר בשפתו של הקורא, הוא ייצרב במוחו וימשיך ללוות אותו לעד. או לפחות עד שיקרא את המאמר הבא שאנו מציעים לו.