שאלתם את עצמכם אם אתם מצליחנים? ד”ר טראביס בראדברי נתן להצלחה 9 סימנים

אם יש לך שאיפות בחיים, אתה נידון לחוש כישלון מפעם בפעם מאחר שהדרך אל המטרות הנעלות רצופה ברגעים בהם אתה עדיין אינך חש שאתה חי בהתאם לציפיותך.
אנחנו חיים בעולם שמחזק את הרגשות הללו. למרות שרוב האנשים לא יודו בכך – פרט לבחור עם מדבקת הפגוש “זה שמת עם כמה שיותר צעצועים מנצח” – באחורי המוח שלנו, אנחנו מתרגמים נכסים חומריים להצלחה.

זה קצת עצוב שאנחנו נופלים למחשבות חומרניות, כי אנחנו לגמרי יודעים אחרת; מחקר שנעשה באוניברסיטת Strayer, מצא ש-90% מהאמריקאים מאמינים שאושר הוא מדד גדול יותר להצלחה מאשר כוח, נכסים או תדמית. אם נכנס עמוק יותר למחקר, נגלה כי 67% הגדירו הצלחה כ”יחסים טובים עם חברים ובני משפחה”, ו-60% אמרו שמדובר בלאהוב את מה שאתה עושה למחייתך. רק 20% ציינו שעושר מגדיר הצלחה.

אולם דיבורים לחוד ומעשים לחוד.

כאשר זה מגיע להצלחה, העיניים שלנו, לעתים קרובות, מוליכות אותנו שולל. זה קשה שלא לחוש שכל אותם מצליחנים הם אלה שיש להם את הבתים הגדולים ביותר, את המכוניות היקרות ביותר ואת החברים בעלי ההשפעה הרבה ביותר. לא חשוב לאלה הישגים הגעת, תמיד יש מישהו שהשיג יותר, וזה יכול לתת לך את ההרגשה שאתה לוזר.
הבעיה היא לא המחסור ב”צעצועים”, אלא האמונה שה”צעצועים” האלה מעידים על הצלחה אמיתית.

הצלחה אמיתית נוגעת במי שאתה וכמה רחוק הגעת.

אם אי פעם דאגת שאתה לא מצליח כפי שאתה אמור להיות, אתה עלול להעריך את עצמך במדדים הלא נכונים. לפעמים אתה פשוט צריך תזכורת למה שבאמת השגת בחייך, והפרמטרים להצלחה שמובאים להלן בהחלט יעזרו לך לעשות זאת:

אתה כבר לא מרכז העולם:

כולנו מכירים אנשים “מצליחים” שמתנהגים כאילו הם מרכז העולם. זה העולם שלהם וכולנו, כל השאר, פשוט חיים בו… נכון? זאת לא הצלחה. הצלחה אמיתית דורשת את היכולת לחוש אמפטיה – להכיר ברגשותיהם של האנשים האחרים ובחלומות שלהם כחשובים לפחות כמו אלה שלנו, ולדעת שאנחנו לא יכולים להצליח בלעדיהם.

אתה נשאר פוזיטיבי:

תקווה ואופטימיות הן מרכיבים הכרחיים לחיים מאושרים. אם אתה מתמקד בדברים שלא מצליחים, אתה הופך לאדם מריר ונוטה לכעוס וכאשר זה קורה, אתה נכשל – לא חשוב מה היית יכול להשיג. הצלחה אמיתית משמעה להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה ולהאמין שיש לך את הכוח להפוך אפילו את הסיטואציות הקשות ביותר לטובות יותר.

אתה יודע שכישלון הוא לא לנצח:

למדת שאנשים שמעולם לא נכשלו הם גם אלה שמעולם לא ניסו. כאשר אתה נכשל, אתה לא מניח באופן אוטומטי שאתה כישלון. במקום זאת, אתה מחבק כל כשלון כהזדמנות ללמוד עוד משהו – ואז אתה ממשיך הלאה. אם אתה עדיין נאבק עם הנושא הזה לפעמים, דע לך שלעולם לא תחווה הצלחה אמיתית עד שתלמד להתייחס לכשלונותיך באופן הזה. הטעויות שלך מתוות את הדרך להצלחה על ידי כך שהן חושפות ומגלות לך את העובדה שאינך בכיוון הנכון. באופן גורף, הפריצה הגדולה מגיעה כאשר אתה “תקוע” וחש בתסכול הכי גדול. אותו תסכול מאלץ אותך לחשוב אחרת, להסתכל מחוץ לקופסה ולראות את הפתרון אותו החמצת.

אתה שומר דברים בפרופורציה:

דברים רעים קורים לפעמים… זה חלק מהחיים. אצל רובנו, היום הכי גרוע שלנו יכול להתפס כיום חופשה עבור מישהו עם בעיות אמיתית, כמו רעב או הישרדות בזמן מלחמה. לנעול את המפתחות בתוך הרכב, או אפילו לא לקבל את הקידום שחשבת שמגיע לך – לא כאלה גרועים, ברגע שלמדת לפתח פרספקטיבה. אם התמקצעת ביכולת לשמור בעיות בפרופורציות, סמן לעצמך הצלחה ענקית.

אתה מבקש עזרה כאשר אתה זקוק לה:

חוסר היכולת לבקש עזרה, לא חשוב עד כמה אתה נאבק או מתקשה, הוא סימן לחוסר בגרות רגשית. לעומת זאת, בקשת עזרה מעידה על כך שאתה כבר לא חש שיש לך מה להוכיח על ידי זה שתהיה מושלם. זה פשוט מראה שאתה לא מפחד שאנשים אחרים יגלו את החולשות שלך, ומראה כי אתה מבין שאף אחד לא מגיע להצלחה לבד.

אתה מבין שהחיים הם לא משחק “סכום אפס”:

זאת גם לא נדנדה. רק בגלל שמישהו אחר השיג הצלחה כבירה, זה לא אומר שאתה תסבול מהפסד באותו שיעור. אתה פשוט לא זכית בנקודת הזמן הזאת. סימן אחד גדול מאד להצלחה הוא היכולת לחגוג הישגים של אחרים עם התלהבות כנה.

אתה יודע להבדיל בין דרמה להתרגשות:

זוכר את הימים בהם מערכת יחסים יציבה היתה עבורך שעמום אחד ארוך והיה בך צורך “להיפטר” מכל מי שהתייחס אליך כפי שהיה צריך להתייחס? אם “דרמות” מהסוג הזה הן נחלת העבר מבחינתך, ברכותי; אם אתה אכן מעדיף יציבות ועומק על פני דרמה, אתה מצליח.

כבר לא אכפת לך מה אחרים חושבים:

כאשר אתה דואג מה אחרים חושבים, אתה עדיין מרגיש שיש לך משהו להוכיח. לחילופין, כאשר אתה לא דואג לכך יותר, סימן שאתה כנה עם עצמך ועם העקרונות שלך ומרוצה מחייך אתה יודע ש”עשית זאת” כשאתה מבין שדעתם של אחרים היא רק דעה ותו לא, אין לה השפעה על המציאות והיא לא משנה את מה ואת מי שאתה.

אתה מקבל את מה שלא ניתן לשנות ומשנה את מה שאתה יכול:

יש הבדל גדול בין פסימיות למעשיות. אם סופת הוריקן מתקרבת, אין דבר שתוכל לעשות כדי למנוע אותה, אולם כאשר אתה מקבל את העובדה שההוריקן מתקרב, אתה יכול להתחיל לעבוד על ההתמודדות עם ההשלכות שלה. אם ביצועי החברה שלך יורדים בצורה דרסטית, כל רגע שתבזבז על הכחשה או על נסיון למנוע את הבלתי נמנע, רק ידחה את הקץ. אתה מסוגל להמשיך הלאה רק כאשר אתה מתחיל לחקור את האופציות ולתכנן את מה שאתה כן יכול לשנות. לקיחת אחריות על שינוי הדברים שאתה לא אוהב בחייך, היא אחד המדדים הגדולים ביותר להצלחה.

לסיכום:

אין שום הגיון בלחוש תחושת כישלון רק בגלל שאתה חושב שהיתה יכולה להיות לך עבודה טובה יותר, בית גדול יותר או מכונית שווה יותר. הצלחה אמיתית מגיעה מבפנים, והיא תלויה לחלוטין בנסיבות.

(תרגום חופשי למאמרו של Dr. Travis Bradberry – Coauthor Emotional Intelligence 2.0 & President at TalentSmart)