קבלו מתנה מעולה - "המדריך הישראלי לקופירייטינג אפקטיבי" להורדה מיידית

הסלוגנים הישראליים המפורסמים ביותר בכל הזמנים

הליך מכירת המוצר או השירות עובר בתחנות רבות, החל מתכנון, ייצור, אבות טיפוס וקבוצות ביקורת, ועד לקבלת מוצר סופי. אולם, התהליך כמובן אינו תם בשלב זה, כעת משקיים מוצר סופי יש להפיץ, לשווק ולמכור אותו. הדבר נכון עם מספר התאמות גם לנותני שירות שונים ביחס למרכולתם.

אז מהו שיווק בעצם? כיצד פרסומת או סלוגן מוצלח יכול לעשות את ההבדל בין אדם ברחוב או ברשת, לבין אדם מתעניין, לבין אדם שיבצע את פעולת הרכישה? למה בעולם של פרסום ממוקד וטירגוט לסלוגן עדיין יש חשיבות רבה? על כך, על סלוגנים היסטוריים והסיבות שהפכו אותם לכאלה, ועל עוד המון דברים מעניינים במאמר שלפניכם.

אז מהו בעצם סלוגן?

סלוגן הוא למעשה מסר פרסומי קליט וקצר, אשר מטרתו העיקרית היא להיקלט ולהיזכר במוחות השומעים אותו, וכך לבסס את חוזק המוצר או השירות אותו הוא מפרסם. סלוגנים שונים משמשים מפרסים שונים, בהתאם לאינטרס אותו הם מקדמים. כולנו מכירים וזוכרים סיסמאות בחירות מקמפיינים קודמים, מספר פרסומות שנחקקו לנו במח, או מודעה שראינו וגרמה לנו לצחוק או זעזוע. זוהי בדיוק מטרת הסלוגן, להיזכר. בדומה ללוגו, הסלוגן מהווה מרכיב מהותי במיתוג המוצר או השירות, ולחלופין במיתוג הארגון עצמו, ועל כן מושקעת בו מחשבה רבה שהרי מפאת קוצרו הוא הפנים של הקמפיין הפרסומי.  

הסלוגנים המפורסמים ביותר בישראל בכל הזמנים

אם כן, אלו עשרת הסלוגנים המפורסמים ביותר בישראל לאורך כל הזמנים, הדירוג נשמר במערכת ונשמח לשמוע את דעתכם על הסלוגן שהוא מבחינתכם המוצלח בכל הזמנים. חושבים שיש סלוגן שראוי להיות ברשימה ולא הכנסנו אותו? כתבו לנו בתגובות.

לפני שממשיכים במאמר, אולי יעניין אותך גם:

"תפו תפו תפו תפוזינה"

אומרים שאי אפשר לשמוע תמונה, נסו להביט על הסלוגן הזה מבלי לשיר לעצמכם בראש את המנגינה הקליטה. סלוגן קצר, קליט, המשדר אווירה קלילה וחופשיה, ובעיקר עושה חשק למיץ תפוזים.

"זה טוב, זה אסם" –

ארבע מילים בלבד אשר שרדו למעלה מ-50 שנה, מעבירות היטב את המסר המבוקש, ויותר מכך, מכניסות לנו לתודעה את החברה בצורה קליטה וממצה.

"אל-על – הכי בבית בעולם" – 

סלוגן שנוסח בשנינות ורלוונטי במיוחד לעיסוק החברה בשונה מקודמיו, השימוש במילה "בית" מקנה תחושת בטחון אשר הינה דבר מהותי כשבוחרים חברת טיסה, וכמובן ההתייחסות ל-"עולם" כיוון שמדובר בחברה גלובלית שמתחרה עם חברות מכל קצוות הגלובוס.

שוברים את הראש על סלוגן מעולה ויצירתי לעסק שלכם? תנו לי לפצח אותו במקומכם 🙂

"תן לאצבעות ללכת במקומך" מאת דפי זהב –

סלוגן נוסף העושה שימוש בשנינות כדי לחבר בצורה ישירה בין המוצר לצרכן. דפי זהב אשר יצרה ספרי טלפונים עבי כרס לפני עידן הרשת עשתה בו שימוש כדי להעביר את המסר שאם ברצונכם שלא להתרוצץ כל היום ולהגיע כשהאדם שאתם מבקשים למצוא אינו נמצא, עדיף שתתקשרו, ולשם כך, כדאי שתקנו אחד מספריהם ותתנו לאצבעות ללכת במקומכם.

 "אין אין אין כמו במבה" –

סלוגן נוסף מחברת אסם מלמד הלכה למעשה על מגוון השימושים שניתן לעשות בסלוגנים, פרסום ארגון או חברה, אל פרסום מוצר. גם במקרה זה, נסו לקרוא את הסלוגן שלא בקול ובקצב שהתינוק שר אותו, הרשו לנו להמר שלקח לכם מספר פעמים, וזה בדיוק הגדולה של הסלוגן, הצריבה המהירה של המסר, שמתורגמת בהמשך להתעניינות יתרה במוצר לעומת מוצרים אחרים שאתם פשוט לא זוכרים וכיוצא בכך לא מודעים לקיומם.

"מה הבעיה? קחו סנו" –

סלוגן שפורסם בסדרת פרסומות לאורך שנים, אשר התסריט בהן היה דומה. דמות מסויימת עוסקת בניקיון, ולאחר שאינה מצליחה עם מוצר מסוים מתגלה לפניה המוצר אשר פותר לה את כל הבעיות ללא מאמץ. לסלוגן זה הצטרף הסלוגן: "שאני אשפשף? יש סנו", ומהדמיון בינהם ניתן ללמוד הצלחתם בהעברת המסר – ניקיון ככה סתם זה קשה ומעיק, אך עם סנו, המשימה נהייה קלה ופשוטה. גם במקרה זה, ניתן לראות כיצד ארבע או חמש מילים בודדות מצליחות להעביר מסר שלם.

"פשוט להנות מהדרך" מאת רכבת ישראל –

גם במקרה זה ניתן לראות שנינות כאשר עשו שימוש כפול במילה פשוט, ובנוסף הלחינו את הסלוגן כך שיזכר טוב יותר. זה אכן עבד, והרכבת נהנתה לאורך שנים ממוניטין של כלי תחבורה נח ונגיש, ואולם דוגמה זו מלמדת היטב כיצד סלוגן ככלי שיווקי הוא דבר טוב, אך לא כזה שיכול לחולל קסמים לאורך זמן, שכן אט אט החליט הציבור לנטוש את הרכבת באופן יחסי ולהסתמך על רכבים פרטים.

"הופ לגדול בידיים טובות" מאת ערוץ הופ –

ערוץ הופ היה לאחד מערוצי הטלוויזיה הנצפים ביותר בקרב הגיל הרך סביב שנות ה-90, והסלוגן שלו זכור בקרב ילידי הדור עד היום וחלק גדול מהוריהם עד היום, דוגמה מצויינת לסלוגן קצר וקליט המתקשר לשירות שביקשה החברה למכור, והוא כמובן גידול הילדים הרכים תוך צפייה בתוכן השומר עליהם ותורם לפיתוחם.

"סימילאק, בגלל המדע" מאת סימילאק- 

נכנס יחד עם קודמו לרשימת הסלוגנים שבחרו לציין את שם החברה בסלוגן. יש לכך יתרונות וחסרונות, כאשר מצד אחד הפוקוס יורד מעט מהמוצר, אך מאידך החברה מקבלת את מירב תשומת הלב. שימוש בטכניקה זו מתאים לחברות המבקשות למכור מספר רחב של מוצרים, כך שכלכלי יותר לחזק את המותג מאשר מוצר ספציפי מוביל. חברת אסם שצויינה קודם לכן מדגימה אסטרטגיה שיווקית בה מקודמת החברה ["זה טוב, זה אסם"] לצד קידום המוצר המרכזי ["אין כמו במבה"], וכך נהנת משני העולמות, אך גם נדרשת ליותר זמן מסך.

Just do it"" מאת נייקי. נסיים בסלוגן אחד מהגולה, כדי להדגים את אחד השימושים הטובים ביותר בסלוגן על פני כדור הארץ. בדומה ל- "yes we can" של ברק אובמה, נייקי עשו שימוש ב-3 מילים פשוטות כדי להניע אנשים לפעולה, וזו מטרת העל של עולם המכירות – להפוך את האדם למתעניין ובקצה לרוכש. מעבר לכך, שני הסלוגנים גררו גל תגובות מאנשים שהעידו שהסלוגנים העניקו להם בטחון להגשים את חלומותיהם, ואיזה יחסי ציבור טובים יותר ניתן לבקש?

איך ממציאים והופכים סלוגן לטוב ומוכר?

כמובן שאין נוסחת קסם, וקשה לדעת כיצד הציבור יקבל וירצה לאמץ סלוגן מסוים, לצד זאת, יש מספר מאפיינים שחוזרים על עצמם בכמעט כל הסלוגנים המוצלחים לאורך השנים בישראל:

  • קצר: כל הסלוגנים הזכורים, בן בקמפיינים המסחריים והן בקמפיינים הפוליטיים הורכבו ממספר מועט מאוד של אותיות ולא במקרה, שכן כאמור, מטרתו העיקרית של הסלוגן היא להיזכר, ומטבע הדברים קל יותר לזכור מסר קצר יותר.
  • קליט: לאחר שתמצתנו את הסלוגן למספר מילים בודדות, יש לוודא שהוא קליט. סלוגן שגורם לנו להרגיש משהו ילחץ על נקודות שיזכרו לנו לזכור אותו. סלוגן מתחרז, מצחיק, מרגש, עצוב, מפחיד או מפתיע, יעשה את העבודה טוב יותר.
  • שימוש באותו סלוגן לאורך זמן: מחקרים מוכיחים בצורה חד משמעית שסלוגן המשמש לאורך זמן נהפך לקליט יותר מאשר סלוגנים מתחלפים, וקל להבין מדוע. ככל שהסלוגן נמצא יותר זמן בחיינו נזהה אותו בקלות יותר, ובדומה ללוגואים יספיקו לנו שניות אחדות ואף פחות כדי לקשר אותו למוצר או לחברה אליה הוא שייך. לכן נסו לאמץ לכם סלוגן אחד [או שניים בדומה לאסם ולסנו] ולרוץ איתו במשך שנים.
  • הליך החדרה: סלוגן טוב ככל שיהיה יתקשה לפרסם עצמו לבד. לכן מומלץ להשקיע מאמץ בפרסום וחשיפה לסלוגן, כדי שזה בתורו יתרום לחשיפת המוצר או החברה המפרסמת. דוגמה להתמדה בהחדרת סלוגן ניתן לראות בתקופת קום המדינה, הרבה לפני שהאינטרנט ואמצעי התקשורת של היום היו קיימים, אז ביקש צה"ל להפיץ את הסלוגן: "כל הארץ חזית, כל העם צבא". מטקת הסלוגן הייתה לעודד גיוס למלחמת העצמאות, והחדרתו נעשתה על ידי פליירים וחזרה עליו בכל סיום ישיבה, כנס או הודעה מטעם גורמי צה"ל. הסלוגן עשה את שלו, וגרם לגיוס נרחב.
  • הלחנה או הצמדת לוגו: הענקת אפקט שמיעתי או ויזואלי לסלוגן היא מתודה שחוזרת על עצמה בהרבה מהסלוגנים המוצלחים ביותר ואין זה מפתיע, שהרי שימוש בחוש נוסף הופך את רצף המילים מסתם סיסמא לסלוגן מדבק.

וממה להיזהר?

ישנן טעויות שמומלץ להימנע מהן כדי להצליח לכתוב סלוגן טוב שהציבור יהיה מעוניין לאמץ ושייתפס כאמין:

  • השוואה למתחרים: סלוגן מטרתו להגביה את החברה או המוצר המפורסם, ולנטוע אותם חזק בראשם של הצרכנים. לכן סלוגן היוצר השוואה לחברות האחרות עשוי להתברר כיריה לעצמכם ברגל, שהרי בסיסמה שהיא הפנים שלכם בחרתם לעודד השוואה ומחשבה על המתחרים.
  • שנינות וסיבוך מוגזמים: היות ומטרת הסלוגן היא להיות קליטה ולהפעיל רגש מסוים, מומלץ להימנע ממשהו שדורש אובר חדות ותחכום כדי להבינו. בהקשר זה כדאי לנסות את הסלוגן על קבוצת ביקורת ולראות כיצד היא מגיבה אליו, ובעיקר את המבט שעלה מיד אחרי ששמעו אותו. אם נאלצתם להסביר את הסלוגן, כנראה שהוא לא מספיק טוב.
  • הגזמה ותיאור לא ריאלי: הסלוגן צריך להיצמד למציאות ואסור לו להיתפס כלא אמין, לכן עדיף לעיתים לוותר על הדרמה וההתחייבות למוצר הכי טוב בתחומו, וללכת על קו צנוע ועניו יותר.
  • בחירת מילים שליליות: הואיל והסלוגן הוא הפנים שלכם, ובדומה לנקודה הראשונה, זכרו שהמטרה היא לעלות אתכם ולא לשלוח מסר שלילי. לכן מומלץ להימנע מלתאר מה יקרה אם לא יבחרו בכם, אלא לתאר מה טוב יצא מהבחירה. לנקודה זו כמובן יש דוגמה הפוכה כשמטרת הסלוגן היא להזהיר, כמו למשל בקמפיינים ממשלתיים נגד עישון או כניסה לים ללא מציל, ואולם בעולם המסחרי נדיר שיהיה לכך שימוש.

סלוגן כמוצר משלים לקמפיין הפרסומי

חשוב לזכור ולהפנים, שהסלוגן אינו מהווה או מחליף את הקמפיין הפרסום כולו, אלא מהווה מעין מוצר משלים לקמפיין כדי לקדם אותו. יתרונו טמון בכך שהוא קצר, וממצה את עיקרי הנקודות והדברים שהמפרסם מבקש להפיץ. כך למשל זכור לטובה הסלוגן של חברת פלאפון, שבשנת 2000 הצמידה שני סלוגנים לפרסומת אחת ובכך בנתה יצירת מופת של ממש. בפרסומת נראו אב ובתו ההולכים יחד ברחוב בעת חורף, ובזמן שהאב מספר על הליך הרכישה הארוך של הדובי של בתו היא מחליטה להעניק אותו לחסר בית הישן ברחוב. האב נשאר עמום ומנתק את השיחה, ואז מובא הסלוגן הראשון: "פלאפון, עד שיגמרו לך המילים", ולאחר כמה שניות הסלוגן השני: "פלאפון, תמיד מחובר".

זוהי דוגמה יפה לסלוגנים הממצים היטב את ערכי החברה והמוצר, שהרי בראש מעיינה של חברת תקשורת הוא לקשר, ולתת את השירות הכי טוב ככל שהצרכן שלה יבקש. ניתן לראות שעל ידי שימוש בפרסומות מרגשת גם המותג זכה לאהדה, והסלוגן קושר אף הוא לתחושות החמלה והגאווה שחש האבא בפרסומת.

לסיכום

סלוגן טוב, הוא סלוגן שעושה חסד עם המוצר או החברה או השירות שהוא מבקש לפרסם, שמנוסח בצורה קליטה ומצורף ללחן או לפרסומת מוצלחת, אף שניתן להצליח גם בלעדיהן. ראוי שהסלוגן יהיה הפנים של המוצר, ולכן כדי לנסות להכניס בו יותר מרק אזכור, ואולם יש להיזהר מסלוגן מוגזם ולא אמין, או שמנוסח בצורה מסורבלת ולא ברורה.

חשוב לזכור שלהחדרת הסלוגן נדרשת השקעה, ונדרש לאמץ אותו לאורך תקופת זמן ארוכה כדי שבאמת יהיה מקושר למותג אותו אתם מבקשים לפרסם.

מחפשים קופירייטר מקצועי לשירותי כתיבת תוכן מעולים? דברו איתי 🙂

המחיר הוא פונקציה של מורכבות התחום, כמות סבבי התיקונים ומשתנים נוספים. לקבלת הצעת מחיר מדוייקת לחיבור סלוגן התקשרו ל 052-4888621

את הסלוגן מחבר קופירייטר מקצועי בעל ניסיון והבנה עמוקה בשיווק לצד ניסיון עשיר בתחום.

סלוגן היא סיסמת פרסום קצרה, קליטה וזכירה המופיעה לצד שם החברה והלוגו שלה.

תלוי. ישנם סלוגנים "פשוטים"יותר בהם התהליך קצר ולא מורכב. ישנם מקרים בהם הסלוגן מיועד לתחומים מורכבים יותר הדורשים העמקה.

Views: 12491