קבלו מתנה מעולה - "המדריך הישראלי לקופירייטינג אפקטיבי" להורדה מיידית
תפריט
תפריט
תפריט
הם יודעים איך ומה לכתוב כדי להגדיל את כמות ההמרות, ונראה שיש להם שרביט קסמים שמסייעת להם מנופפים במילים ולהפוך אותן לזהב.
נכון שזה יהיה ממש נחמד להחזיק ביכולות קופירייטינג כאלו בשרוול?
נחשו מה? מעכשיו אתם יכולים!
בשורות הבאות אחשוף 5 פריצות קופירייטינג מבוססות פסיכולוגיה, שיכולות לקרב אתכם במהירות אל שרביט קופירייטינג ייחודית משלכם.
“אפקט האמת ההזויה” עוזר למוח שלנו לקבל החלטות לאורך כל היום, ומשמש כקיצור דרך לתהליך קבלת ההחלטות, כך שהמוח שלנו לא יהיה עמוס מדי.
טקטיקה פסיכולוגית זו נותנת משקל למושגים ורעיונות שאנו שומעים שוב ושוב. לפיכך, רעיונות חוזרים נשמעים מדויקים יותר, ומייצגים את האמת.
חוקרים ערכו סקר שביקש מהמשתתפים לדרג עד כמה הם סומכים על הצהרה. הצהרות מסוימות חזרו על עצמן מספר פעמים, ואילו אחרות נאמרו פעם אחת בלבד. המחקר מצא כי אנשים דירגו באופן קבוע הצהרות חוזרות ואמינות יותר בהשוואה לאמירות שלא.
http://www2.psych.utoronto.ca/users/hasherlab/abstracts/hasher_etal_JVLVB_77.htm
במחקר אחר שערכו האצ’ר, גולדשטיין וטופינו, המשתתפים ראו 60 הצהרות בכל מפגש, במסגרתו חזרו על 20 הצהרות. משתתפים אלה דירגו אז את אמונם בכל אמירה בסולם של 1-7, כאשר 1 הייתה רמת הביטחון הנמוכה ביותר, ו -7 הייתה הגבוהה ביותר. שוב, ההצהרות החוזרות דורגו כאמינות יותר .
חריזה הופכת את התוכן למהנה ויוצרת בו אווירה מיוחדת, אבל האם ידעתם שהיא גם מוסיפה לו תוקף?
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11228916/
מחקר משנת2000 , שערכו מקגלון וטופיגה באקש במכללת לאפייט, ציין כי כתיבה פואטית השפיעה על תפיסת הדיוק של אנשים – במיוחד ביחס להתנהגות אנושית.
הנה דוגמה: כאשר בדקו את הביטוי “מה שפיכחון מרפא, אלכוהול מגלה” לעומת ” פיכחון מסתיר, אלכוהול מסיר מסכות”, הגרסה החרוזית נתפסה בקרב הנחקרים כיותר אמינה.
הפסיכולוגים ציינו כי ממצאיהם מצביעים על כך שחרוז מאפשר לעבד משפטים בצורה שוטפת יותר במוח האנושי, שלעתים נתפס כאמיתות.
https://www.psychologytoday.com/intl/blog/credit-and-blame-work/201201/mindlessness-work
מחקר ידוע משנת 1978 ממחיש את ההשפעה של שימוש בצידוק. במסגרת ניסוי בחנו אנשים שממתינים בתור לשימוש במכונת הדפסה ואת אופן התגובה שלהם לאנשים שמבקשים לעקוף את התור. אלה שרצו לעקוף ביקשו לעשות זאת ב- 3 דרכים שונות:
94% הסכימו לתת לממהרים לעקוף את התור. 93% נתנו גם למי שהציג סיבה תקפה (אופציה שלישית), ולו בגלל שהשתמש במילה “מכיוון”, ואילו מי שלא הציג סיבה לבקשתו נענה על ידי כ- 30% בלבד.
החוקרים סבורים שזה קורה בגלל תסריטים פנימיים שמנחים את פעולותינו ותגובותינו לתרחישים שונים. זהו מעין מצב של טייס אוטומטי שהמוח שלנו משתמש בו כדי לקבל החלטות בהקשרים חברתיים, אולי ככלי הישרדותי אבולוציוני. כאשר אנחנו שומעים מילת טריגר כמו “בגלל’, זה עוזר לנו להקצות תוקף לבקשה, ואז להגיב בהתאם (גם כשהסיבה לא כל כך תקפה).
המסקנה – הוסיפו מילת סיבה (כי/ בגלל/ מכיוון / מפני ש…) והעניקו תוקף לתוכן שלכם.
https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/10510974.2012.727941?redirect=1&
שילוב של תזכורת, שלקוראים יש את החופש לבחור, היא אחת מהאסטרטגיות מבוססות הפסיכולוגיה היעילות ביותר, והוכח שיש לה כוחות שכנוע חזקים.
כריסטופר נגר מאוניברסיטת מערב אילינוי ערך ניתוח אנליזה עולמית בנושא זה, שבדק 42 מחקרים שונים עם יותר מ- 22,000 משתתפים. ממצאיו היו דרמטיים, ועל פיהם, שיעורי ההמרה הוכפלו.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3318916/
קריש סת’יאן באוניברסיטת אמורי ערך מחקרים מרובים על האופן בו מטאפורות טקסטואליות מפעילות את המוח בצורה ייחודית. הוא גילה כי תיאורים אלו מפעילים את אזורי החישה של המוח בדרכים שונות מאוד ממשפטים מילוליים.
נתוני fMRI שנאספו מאלה שנסקרו הראו כי הפעילות קפצה בקליפת המוח הסומטו-סנסורית כאשר נעשה שימוש במטאפורה טקסטואלית, אך הייתה שקטה כאשר נעשה שימוש במקומם במשמעויות מילוליות.
לסיכום,
הודות למחקר המבוסס על פסיכולוגיה שכל אחד מבין 5 פריצות קופירייטינג אלו מתחברות אליו, תוכלו ליצור תוכן יעיל יותר וממוקד בהמרה. אל תנסו להמציא את הגלגל מחדש. באפשרותכם לעיין במחקרים שכבר שופכים אור על מה עובד ומה לא מבחינת שכנוע, זיכרון והמרה. מי יודע? יתכן שתגלו שביצוע דבר פשוט כמו הכנסת מילה אחת יגדיל באופן דרמטי את הצלחת התוכן הכתוב שלכם ויהפוך אתכם לאנשי קופירייטינג שיודעים לחולל קסמים.
Views: 27