גם אתם מביאים את “הבית” לעבודה? הנה מה שאתם יכולים לעשות כדי להשאר ממוקדים

מאמרים רבים התפרסמו תחת הנושא ההפוך – כיצד להימנע מלהביא את העבודה הביתה, אולם במאמר זה, אני רוצה לשפוך אור על הנושא ההפוך והמאד קשה ליישום, של הבאת המצבים הקורים בחיינו הפרטיים אל המרחב העסקי.

בואו ניקח, לדוגמה, את שעות הבוקר. בבתים רבים מדובר בשעות לחוצות במיוחד, בעיקר אם גרים בבית גם ילדים קטנים. תהליך ההתעוררות, הכנת הסנדביצ’ים, הזירוז, הגעירות, הקרב על חדר האמבטיה והפחד מן הפקקים, גורמים לרובינו להתחיל את הבוקר עם מטען רגשי לא פשוט.

נניח לרגע שצלחנו את השלב הזה, אך או אז נתקענו בפקק האינסופי בדרכנו מן הבית לעבודה. אולי לא נאחר לפגישה שנקבעה, אבל בטוח שלא יישאר לנו זמן לכוס הקפה שתכננו לשתות לפניה או למעבר על החומרים שהכנו.

נשמע מוכר?

בואו ניקח עוד דוגמה – SMS כועס מבן/בת הזוג באמצע יום עבודה; גם אם היינו בשיא העשייה ובמצב רוח מרומם, סביר להניח שאיתות כזה מחרבן לנו את מצב הרוח בשנייה. גם טלפון מבית הספר לדיווח על מעשה שלילי של הילד, דו”ח חנייה שקיבלנו באמצע היום או אפילו ארוחה מזופתת במסעדה בצהריים עשויים לקלקל לנו את מצב הרוח באמצע יום העבודה.

בהנחה שברגע זה עולות לכם עוד אינספור דוגמאות למצבים אישיים אשר “חודרים” לתחום העיסוק שלכם ומפריעים להליך העבודה התקין, אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

אז מה עושים? איך אנחנו מייצרים את ההפרדה בין מה שקורה בחיים הפרטיים שלנו לבין מה שקורה לנו בעסק?

או, שאלה יפה.
ראשית כל, עלינו להיות מודעים לעניין ולבחון את עצמנו מספר פעמים במהלך יום העבודה, האם העבודה שלנו והתפוקה שלנו מושפעת מחיינו הפרטיים ועד כמה היא מושפעת מהם.
עצם המודעות שלנו למקרים הללו, עשוייה להפחית בכ-50% את התופעה, בכך שנאמר לעצמנו שאין טעם להתרגז על הלקוח בגלל שאני מרוגז על אשתי, או זה שהארוחה גרמה לי לכאב בטן לא אמורה “לצאת” על העובד המסור שלי.
המודעות לעניין גורמת לנו לעצור רגע לפני התגובה האימפולסיבית, לשקול אותה ולבחור להגיב כך או אחרת (ובעצם – להגיב שלא באימפולסיביות).

שנית, כאשר אנו נתקלים במצבים בחיים אשר מפריעים לנו במהלך היום התקין ומונעים מאיתנו להיות “שם” ב-100%, עלינו להיות כנים עם עצמנו ועם הסביבה. מוטב לאבד רגע עם לקוח מאשר לאבד לקוח ברגע, או במילים פשוטות – עדיף לדחות את הפגישה, מאשר לקיים פגישה לא אפקטיבית או אפילו מזיקה. לקוחות אשר ישמעו מאיתנו את המשפט “אני עובר יום לא פשוט היום ואני לא חושב שזה הוגן להיפגש איתך כשאני לא במיטבי”, יעריכו עד מאד את הכנות ואת האינטימיות ביניכם (גם מבלי שפירטתם בדיוק את הסיבה), ויחכו למצב בו תוכלו לתת את ה-100% שלכם.

שלישית, במקרים מסוימים, עלינו לזכור כי ניתן להכות בברזל בעודו קר, כלומר – לטפל בבעיה בערב, לאחר שעות העבודה. אם התקשרו להתלונן על ילדיכם מבית הספר, לדוגמה, אין שום צורך שתעבדו את האירוע ותסיקו מסקנות בו ברגע, וגם אין שום סיבה שהעסק שלכם יסבול ממעשיו של ילדיכם. המשיכו לעבוד במלוא התפוקה ופנו את שעות הערב לשיחה עם הילד, לעיבוד ולטיפול במקרה.

רביעית ואחרונה – לעתים מזומנות, נוכל לבדוק בהליך מהיר האם באמת יש לנו אחריות בעניין. האם העובדה שהעוזרת “הבריזה” הבוקר היא משהו שאנחנו יכולים בכלל לטפל בו? לא! לכן, יש להסיר את הנושא מסדר היום. האם יש לנו, באמצע יום העבודה, דרך לטפל בפקק התמידי המשתרע בין ביתינו לעבודה? לא! גם את זה יש להסיר מסדר היום.

כל דבר שאינו דורש התערבות מיידית או פעולה מיידית, אך מטריד את מנוחתינו, פוגע לנו בתהליך הצמיחה והקידום של העסק שלנו, פוגע ביחסים שלנו עם לקוחות, שותפים, עובדים וספקים ועושה עוול למקצועיות שלנו.

הדרך היחידה למנוע את הפגיעה בעסק במקרים אלו, היא להקדיש לכך דקת מחשבה ו”להניח” את המטרד במקום המתאים לו – לטיפול מאוחר יותר או לידיעה בלבד.

היו אתם ה”קמב”צים” של הנפש שלכם, ולימדו כיצד לנתב את רגשותיכם למקום בו לא יפריעו לכם לנהל את העסק שלכם בצורה הטובה ביותר.